בלי שהרגשתם, הילדים שלכם התבגרו והפכו לטינאייג'רים בועטים, עם מצבי רוח משתנים, העדפות משתנות, צורך מוגבר בפרטיות, סלידה מהחיבוקים שלכם (וממכם באופן כללי), קול שונה, סטייל שונה ומעגלים חברתיים שונים מאילו שהכרתם עד כה. אין ספק שמדובר בהתמודדות לא פשוטה - הן עבורם והן עבורכם, אבל מילה שלנו, גם זה יעבור… ממש כמו שאתם משתדלים להתחשב, לא לעשות בושות, ולחבק ולנשק קצת פחות, כדאי להתאים עבור המתבגרים גם את החדר שלהם בבית, ולעשות אדפטציות בהתאם לגיל העולה. מובן מאליו, שכל המוטיבים הילדותיים - הבובות, הצעצועים, המדבקות הצבעוניות על הקירות ומיטת ה"חבר" - צריכים ללכת. במקומם, צריכים להיכנס פריטי ריהוט ועיצוב בוגרים יותר, מסוגננים יותר, והכי חשוב - כאלו שיגרמו להם להרגיש שהם נמצאים בסביבה התואמת את גילם ואת מצבם הנפשי.
לרוב, בחדרי הילדים יש עומס כבד של צעצועים, משחקים וקשקושים שקניתם להם ברגע של חולשה. זה הזמן לעשות סדר ולהשתדל להיפטר מכמה שיותר מאלו. קודם כל, בגלל שכבר אין בהם שימוש, אבל גם בגלל שבני הנוער שלכם צריכים כמה שיותר שקט ומינימליזם שייאפשרו להם להתרכז בלימודים ובחיים בכלל. ריבוי של אלמנטים ושל צבעוניות, הוכח זה מכבר כמקשה על קשב וריכוז, ואתם רוצים את הנוער הסוער הזה כמה שיותר רגוע ומווסת. מדובר גם בדוגמאות עזות צבע על שטיחים, וילונות ומצעים. אם בכל זאת קשה לכם לשחרר חלק מהפריטים, כדאי להצטייד בקופסאות או חללי אחסון נאים אחרים, ולהסתיר בתוכם את כל הפיצ'פקעס הללו, עד שתרגישו חזקים מספיק למסור אותם.
טינאייג'רים, כידוע, בטוחים שהם כבר אנשים בוגרים לכל דבר וכדאי עד כמה שאפשר, לתת להם את ההרגשה (או לתמוך באשלייה) שהם לגמרי כאלה גם בעיניכם. אחד הסממנים הכי ילדותיים הם מיטת המעבר או מיטת החבר שרכשתם להם בגיל צעיר. לא פעם, המיטות הללו מגיעות עם עיטורים ילדותיים במיוחד של חיות או אלמנטים מצוירים אחרים. זה הזמן לשדרג את החבר'ה למיטה רחבה וסולידית יותר, דוגמאת מיטה וחצי. גם אם אין לכם שום כוונה שיארחו חברים ללילה, לפחות תעניקו להם את האשלייה שזה עומד לקרות.
עד גיל מסוים, ילדי בית ספר יסודי נוהגים לעשות את שיעורי הבית שלהם על פינת האוכל במטבח או בסלון, גם אם יש להם בחדר שולחן כתיבה מסודר. אבל כעת, בגיל ההתבגרות, הסיפור הוא קצת אחר. יש להם מבחנים ובגרויות על הפרק, והם זקוקים לתנאים אופטימליים ללמידה בבית, במיוחד בעידן הזום שבא עלינו לרעה… אם כך, חשוב לארגן להם פינה מסודרת עם שולחן כתיבה רחב ככל הניתן, מחשב טוב, כיסא נוח (רצוי אחד עם מבנה ארגונומי מוקפד) ואם אפשר גם כמה מגירות או חללי אחסון שיסתירו היטב את הבלגן של כלי הכתיבה והניירת, ויתמכו ברמת קשב וריכוז גבוהה יותר.
אולי אתם זוכרים את התקופה הזאת של גיל ההתבגרות, ואת הצורך העז בפרטיות. הצורך להינעל בחדר מבלי שאף אחד יפריע, ולדמיין שאנחנו גרים בבית משלנו. עליכם לעשות כל מה שניתן על מנת לספק לילדים המתבגרים את תחושת הפרטיות המיוחלת, ויש מספר דרכים לעשות זאת. ראשית, אם הם חולקים חדר עם אח או אחות, ניתן לעשות מעין הפרדה באמצעות פרגוד או אמצעי הפרדה אחרים. שנית, תוכלו ליצור לכל אחד את הפינה הפרטית שלו - השולחן, השידה, הספרים, המשחקים וכו'. כך תוכלו למעשה לסמן טריטוריה ולהעניק לכל אחד את התחושה שיש דברים שהם לגמרי שלו, ושאר בני המשפחה מכבדים זאת.
הילדים שלנו הם דור העתיד, בכל צורה אפשרית. הם נולדו לתוך מסכים וטכנולוגיה מתקדמת, הם חיים ברשתות החברתיות ומשתמשים באפליקציות ובעוד עזרים שפותחו בתעשיית ההייטק. הרי זה מתבקש, שעיצוב החדר שלהם יתכתב עם העידן הזה, ויהיה בו גם טאצ' עתידני. שימוש באביזרי תאורה יכול לשמש אתכם לעיצוב קולי ומסוגנן בחדרי המתבגרים, זאת מבלי שתצטרכו לשבור תוכנית חיסכון. לדוגמא, תאורת לדים לחדר יכולה להפוך את האווירה בחלל לכזו המזכירה מועדון ריקודים "של הגדולים" ולהוסיף המון סטייל לחדר, מבלי שרכשתם ריהוט חדש. חשוב לדעת שנורות לד הן גם סופר חסכוניות בצריכת חשמל, וכך עשיתם גם משהו טוב עבור עצמכם וגם עבור הסביבה.
כאמור, בני נוער בטוחים שהם כבר מבוגרים לחלוטין, ורוצים שתתנו להם את ההרגשה הזאת, גם כאשר אתם יודעים אחרת… אחד הדברים הכי חשובים כשניגשים לעצב חדר עבור נער או נערה, הוא לשתף אותם בתהליך העיצוב ולאפשר להם לכוון אתכם ואף לבחור בעצמם את רוב האלמנטים שתכניסו פנימה, לרבות פריטי הריהוט, פלטת הצבעים, התמונות על הקירות ועוד. גם אם הבחירות שלהם לא לגמרי עולות בקנה אחד עם הטעם שלכם, זיכרו שזהו החדר שלהם ואתם רוצים להעניק להם תחושת שייכות ושליטה. כמו כן, כדאי לזכור שזוהי תקופה וזה עובר, ואתם רוצים להקל עליהם עד כמה שאפשר ולסייע להם לצלוח אותה בדרך הטובה ביותר.
לכתבה הבאה ← → לכתבה הקודמת