על חדר הילדים צריך לשדר כמה מסרים בעת ובעונה אחת - קודם כל הוא צריך להיות נעים ומרגיע, ומהצד השני, הוא גם צריך לשדר שמחה ואופטימיות. בעבר נהוג היה להרבות בצבעים, בקישוטים ובצעצועים בחדרים של הקטנטנים, אך כיום הגישה מעט השתנתה. כך תעצבו את חדרי הילדים באופן מאוזן ונכון חדרי הילדים הם המבצר שלהם. המקום שצריך להיות להם לעוגן, הבית הקטן שלהם בתוך הבית של כל המשפחה. לכן, הוא צריך לשדר כמה מסרים בעת ובעונה אחת - קודם כל הוא צריך להיות נעים ומרגיע, ומהצד השני, הוא גם צריך לשדר שמחה ואופטימיות, ולהיות מה שמכונה באנגלית "playful" - שובב, עליז, שמח ועושה טוב על הלב. בעבר נהוג היה לקחת את העניין האחרון כמה צעדים קדימה, ולהרבות בצבעים, בקישוטים ובצעצועים בחדרים של הקטנטנים, אך היום הגישה מעט השתנתה.
בעבר, חדרי ילדים התאפיינו בצבעוניות עזה מאוד, עשירה בצבעי יסוד - כחול, צהוב ואדום, ובעומס של פריטים, דוגמאות ומשחקים. כיום כבר מבינים שהעומס הזה אינו מיטיב עם השלווה של הילדים ועם רמות הריכוז שלהם ולכן הגישה העיצובית השתנתה מאוד. ראשית, אם בעבר היה ברור שחדרים של בנות הם חללים ורודים מכל עבר ואילו בחדרים של בנים בדרך כלל עשו שימוש בכחול ובירוק, הרי שהיום הבחירה היא נייטרלית יותר, והצבעוניות היא רגועה ובהירה, כאשר אפור, בז׳ ולבן בדרך כלל הם הצבעים המרכיבים את הפלטה בחדרים אלו, ממש כפי שהם לא פעם מופיעים בחללים המיועדים לכל המשפחה, או למבוגרים בלבד. עד לשנים האחרונות, כאשר היינו בוחרים פריטי ריהוט שונים, מצעים, וילונות ומנורות לחדרי ילדים, היינו הולכים על עיצובים ילדותיים ולעתים אפילו מצועצעים ו״מקושקשים״, עם דוגמאות צבעוניות ואף דמויות מסרטים או סדרות שהילדים אוהבים, שבאופן צפוי למדי, מתישהו מאבדות רלוונטיות. כמו כןֿ, הנטייה היום הולכת יותר לכיוון המינימליסטי, מתוך ההבנה שכך נוצרת אווירה רגועה וקשובה יותר. לא רק שפחות מעמיסים בפריטים ודוגמאות, מה גם שמשלבים פתרונות אחסון דקורטיביים שיצניעו את הבלגן שהשובבים עושים ואת מערומי המשחקים האינסופיים שרכשנו להם ואנחנו ממשיכים לרכוש עבורם, על אף שארון הצעצועים עולה על גדותיו. גם זו נקודה למחשבה, אגב. הן במובן הכלכלי והן במובן האקולוגי.
כאמור, אנחנו כן מעוניינים שהחדר של הילדים יתאפיין באווירה שמחה אך עם זאת גם רגועה. מבחינת הצבעוניות, כן מומלץ להימנע מצבעי יסוד חזקים ומצבעוניות עזה בכלל, אך אין זה אומר שנגזר עליכם לעשות שימוש באפור ובבז׳ בלבד. ניתן בהחלט להשתמש בגוונים הבהירים של כל צבע, ולהעדיף פסטלים רכים כצבעים השולטים בחלל. כלומר, פריטי ריהוט גדולים עם נוכחות כמו מיטות, וילנות, שטיחים, שולחן כתיבה, ארונות וגופי תאורה תלויים, מוטב שיהיו בצבעים אחידים ובהירים, כאשר הצבע עצמו כמובן נתון לבחירתכם, ללא הגבלה. את הצבעוניות העזה יותר ניתן לשלב בנגיעות קטנות יותר. לדוגמא, מדף צר, תמונות וקישוטים אחרים, יכולים להיות בצבע חזק, אך יש להקפיד שאלו אכן יהיו פריטים קטנים יחסית. כמו כן, מומלץ שתהיה עקביות מסוימת גם בצבעי הפריטים האלו. לדוגמא, מדף אדום, מסגרת תמונה אדומה, ידיות ארון אדומות וכו׳. כך נוצא מראה הרמוני יותר ולא ״מבולגן״ ומקושקש.
נכון, ישנם הרבה ילדים שאוהבים פשוט לשבת בשולחן האוכל ושם לעשות את שיעורי הבית שלהם, ומבחינתנו ההורים, המטרה מקדשת את האמצעים. במילים אחרות, לא משנה לנו באמת איפה הם ישבו, העיקר שהעבודה תתבצע. כל זה טוב ויפה עד שנכנסים לתקופת מבחנים, ואין באמת סיכוי לשבת ולהתרכז בלמידה ובשינון באמצע הסלון או בפינת האוכל, כאשר סביבם רחש של כל שאר בני הבית. למען האמת, גם בגילאים צעירים יותר אין זה אידיאלי שהילדים ישבו במקום שאינו מוגדר כפינת למידה, בזמן שהם עושים את שיעורי הבית, במיוחד אם הילדים סובלים מהפרעה של קשב וריכוז, ובימינו - מי לא? ברגע שמארגנים להם פינת עבודה מסודרת, אנחנו בעצם ״ממסגרים״ להם את החלק של הכנת שיעורי הבית או הלמידה למבחן באופן שמסייע להם לזכות בשקט ובריכוז, וגם עשוי לעשות להם סדר בלוחות הזמנים שלהם, ולהעניק להם כישורים של סדר וארגון וניהול לו״ז, שיהיה אפקטיבי ושימושי מאוד עבורם בעתיד.
המחשבה המנחה ברכישת רוב פריטי הריהוט הגדולים עבור חדרי הילדים, צריכה להיות שהם עומדים ״לגדול איתם״, בדגש על בחירת הצבע והדוגמא. כדאי לבחור בצבעוניות ניטרלית, כזו שהם יאהבו ויתחברו אליה גם כאשר יהפכו לטינאייג׳רס מרדנים, וכן, זה יקרה. לבני נוער יש נטייה להתנער מכל מה שנראה ילדותי כאשר הם מתבגרים, ולכן חשוב לבחור בריהוט שהוא הן עמיד והן ניטרלי בעיצוב. הבסיס לכל פינת עבודה הוא כמובן שולחן כתיבה. מומלץ לבחור בשולחן איכותי ועמיד, עם מגירות לאחסון ספרי לימוד וכלי כתיבה. כמובן, אין שולחן כתיבה בלי כיסא מתאים - גם כאן מומלץ להשקיע באחד איכותי (תמיד העדיפו איכות על פני כמות, הפריטים האלו אמורים לשרת אתכם לאורך שנים), בדגש על כיסא אורתופדי ומתכוונן, כך שהילדים יוכלו להתאים את הגובה המדויק להם כאשר הם יושבים ללמוד. עוד פריט שחשוב שיהיה בסביבת השולחן, הוא מנורת כתיבה. ללא קשר לגוף התאורה המרכזי שבחדר, חשוב שיהיה אור ממוקד כלפי הספרים והמחברות בעת הכנת השיעורים או הלמידה, על מנת שהילדים לא יצטרכו לאמץ את העיניים יתר על המידה, ויוכלו להתנהל בנוחות מירבית.
לכתבה הבאה ← → לכתבה הקודמת